התוספת שתופסת

רקע

כידוע, שיטת סיווג המכס של טובין מבוססת על אמנת בריסל (1), המחלקת את סוגי הטובין ל- 21 חלקים (ממוספרים מחלק I ועד חלק XXI), המכילים 97 פרקים (ממוספרים מפרק 1 עד פרק 97), ובתוכם פרטי המכס.

שיטה זו היא בינלאומית, ועד לרמה של 6 ספרות (לדוגמא: 97.01-10), שיטת הסיווג דומה בכל מדינות העולם החתומות על האמנה, כאשר החל מהספרה ה-7 ואילך (המכונה "סעיף" בדין הישראלי [2], עשוי להיות שוני (לדוגמא: 97.01-1010).

97 הפרקים הבינלאומיים, שבתוכם פרטי המכס ופרטי המשנה, נכללים בתוספת הראשונה לצו תעריף המכס בישראל.

מדינת ישראל החליטה להוסיף פרטי מכס נוספים, במסגרת חלק 22 (XXII), המכונה נספח, המכיל את פרקים 98-99, וכן החליטה להוסיף בסוף התעריף עוד ארבע קבוצות (להלן: "ארבע הקבוצות") [3].

יש לציין כי הצו מכיל עוד תוספות, וסקירה זו אינה מתיימרת לכסות את כל התוספות שבצו, אלא להתמקד בפרקים 98-99 ובארבע הקבוצות.

* אז, מהם פרקים 98-99, ומתי נוספו לצו בישראל?

* מהן ארבעת הקבוצות שבסוף הצו, ממתי הן קיימות, ומה הן כוללות?

* מה מעמדם המשפטי של פרקים 98-99 ושל ארבעת הקבוצות?

* האם פרקים או קבוצות דומות לאלו קיימות בסוף התעריף, גם בארה"ב ובאיחוד האירופי?

על כך ועוד, בסקירה הבאה.

פרקים אלה הם עולם ומלואו. התוספת הראשונה לצו תעריף המכס ("הצו") כוללת את כל השיטה הבינלאומית, על כל פרטי המכס שבה, הכללים לחלקים והכללים לפרקים. בהקשר זה, יפים דברים שנאמרו מפי בית המשפט העליון לפני כ-20 שנה [4]:

"הסוגיה של מסי ייבוא ומסי קנייה מסובכת היא כי תלויה היא במעשי סיווג מורכבים ובהסכמים בין-לאומיים, על פרטיהם ועל דקדוקיהם.. כפי שנראה, קשה סיווגם של מוצרי כקריעת ים סוף".

חלק 22 (XXII) לצו בישראל, המכונה "נספח", מכיל את פרקים 98 ו-99. כפי שנראה בהמשך, פרקים 98 ו-99 נוספו לצו בישראל במסגרת תיקון בשנת 2018.

פרק 98 מכיל, למשל, את פרט 98.01, המתייחס לטובין המיועדים לשימוש עצמי על ידי שזכאי לפטור ממכס בשל כניסתו לישראל (תייר, וכו'), פרט 98.02, המתייחס לטובין שמחירם נמוך מ-75$ המיועדים לשימוש עצמי (למעט אלכוהול וטבק), פרט 98.03 המתייחס לטובין שמחירם אינו עולה על 500$, באותם התנאים.

פרק 99 מכיל, למשל, את פרט 99.01 המתייחס לטובין המיועדים לעזרה לקורבנות טבע, כגון מזון, תרופות, מלבושים.

בשונה מפרקים 98-99 שנוספו לצו בשנת 2018, כפי שנראה בהמשך, ארבע הקבוצות אינן חדשות, והיו קיימות בצו גם בגרסאות קודמות, אפילו בשנת 2004.

-קבוצה 1 מתייחסת לטובין שיובאו לפי חוק המכס הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד), תשי"ז-1957. התוספת לחוק זה מונה רשימה של גופים/ארגונים הזכאים לפטור ממסים בעת היבוא.

בקבוצה זו נכלל למשל פרט 1 - טובין שיובאו לנשיא המדינה; פרט 4- טובין שיובאו על ידי מוסד של האו"ם; פרט 5- טובין שיובאו על ידי מוסד בינלאומי שאושר;

כמו כן, סעיף 5 לתוספת לחוק המכס והבלו, קובע פטור לטובין של: "כל הנהנה מפטור המוענק על פי התחייבות הנובעת מהסכם בינלאומי שמדינת ישראל או ממשלת ישראל צד בו". מכח זאת, פרט 6 מתייחס לטובין שיובאו מכח פטור מאמנה בינלאומית עליה חתומה מדינת ישראל, דוגמאות ניתן למצוא בהפנייה בסוף המאמר [5].

בנוסף, קבוצה 1 כוללת את פרט 7- טובין המיובאים על ידי נכנסים לישראל [6]; פרט 8- טובין המיובאים על ידי מוסד ציבורי, כגון 8-20- מכשיר MRI, 8-30- בגדים בכמות מסוימת; פרט 14- מכונות ומכשירים מהסוג המשמש לתעשייה, מלאכה, חקלאות, אם יובאו על ידי עולה, בתנאים שנקבעו; פרט 18- טובין המיועדים להצגה במוזיאון;

יש לציין כי מדובר בפרטים מותנים, המחייבים קבלת אישור מראש לפני היבוא [7].

קבוצה 2, מתייחסת לטובין ביבוא זמני, לדוגמא:

פרט 209- ציוד ללהקות אומנות לצורך הופעות בישראל;

פרט 211- אוטובוסים המיועדים לעריכת סיורים וטיולים של תיירים בישראל;

פרט 212- כניסה זמנית ויצוא מישראל תוך תקופה מוגדרת;

קבוצה 3 מתייחסת לטובין שונים, כוללת דוגמאות רבות של טובין, ולצורך הדוגמא:

פרט 410- טובין המיועדים לצורך נתיבי אוויר ונמלי תעופה, לדוגמא: רכב מנועי ששימושו הבלעדי העברת נוסעים בנמל התעופה אל מטוס וממנו (פרט 410-3000) [8]. (דוגמאות נוספות בהפנייה בסוף המאמר).

פרט 501- תרופות לביצוע ניסויים רפואיים בבני אדם;

לידיעת הקוראים לינוי אשרם, ארטיום דולגופיאט, אבישג סמברג ונבחרת הג'ודו, הראויים למלוא ההערכה- מובא כאן פרט 618, המתייחס ל:

"גביעים, אותות הצטיינות, מדליות וסמלים המוענקים על ידי מוסד או ארגון כאות הוקרה למאורע ספורטיבי, תרבותי או מאורע דומה, ובלבד שהטובין והמוסד או הארגון הוכרו על ידי המנהל לצורך פרט זה". [9]. (דוגמאות נוספות בהפנייה בסוף המאמר).

פרט 731- חלק או אבזר משומש לרכב מנועי, למעט חריגים;

פרט 810- טובין ביצוא מוחזר, תחת פרטי המשנה המתייחסים למצבים בהם הטובין עברו או לא עברו שינוי בחו"ל [10]. (דוגמאות נוספות בהפנייה בסוף המאמר).

קבוצה 4 מתייחסת לטובין ממדינות שונות, כגון:

פרט 994- מתייחס לרכב נוסעים לרשות הפלסטינית (הרש"פ);

פרט 998- תרומה למוסדות האוטונומיה;

כפי שציינו בתחילה, שיטת סיווג המכס של טובין מבוססת על אמנה המחלקת את הטובין ל- 21 חלקים המכילים 97 פרקים, הנכללים בתוספת הראשונה של הצו בישראל.

סעיף 3 לצו המסגרת בישראל, קובע כי:

"סיווג טובין בתוספת הראשונה יהיה לפי ההוראות שלהלן, ובהתאם לאמנה בדבר השיטה המתואמת לתיאורם ולקידודם של טובין".

בהמשך, קובע סעיף 3 לצו, כיצד יש לסווג בתוספת הראשונה, במקרה של מחלוקת; לדוגמא, סעיף 3(3)(א) קובע כי התיאור המפורט יהיה עדיף על התיאור הכללי, סעיף 3(3)(ב) כי טובין מורכבים יסווגו לפי הרכיב מאפיין אותן ביותר, סעיף 3(3)(ג) קובע כלל "שובר שוויון" טכני, לפיו יש לסווג לפי הפרט האחרון המופיע בצו.

* אז, נשאלת השאלה, מתי יש לסווג טובין בפרקים 1-97 המופיעים לאחר פרק 97, כלומר, בפרקים 98-99, שנוספו לצו בשנת 2018?

בעניין זה, סעיף 4 לצו המסגרת, שהוא סעיף ישראלי שאינו קיים בחו"ל, בנוסחו כיום, קובע:

"על אף האמור בסעיף 3, טובין שניתן לסווגם הן בפרט הנמצא בפרקים 1 עד 97 לתוספת הראשונה והן בפרט הנמצא בפרקים 98 עד 99 לתוספת האמורה, יסווגו בפרקים 98 ו-99 לתוספת האמורה, למעט במקרים שבהם שיעור המכס ושיעור המס שיחולו אם יסווגו הטובין בפרקים 1 עד 97 לתוספת האמורה נמוך מהשיעורים שיחולו אם יסווגו הטובין בפרקים 98 ו-99 לתוספת האמורה".

במילים אחרות, במידה והטובין מתאימים לסיווג בפרקים 98-99, יש לתת להם עדיפות על פני פרקים 1-97, למעט אם הסיווג בפרקים 98-99 מטיל עליהם מס גבוה יותר.

כפי שהראינו, סעיף 4 לצו המסגרת בנוסחו כיום, מכריע כי פרקים 98-99 גוברים כמעט תמיד על סיווג בפרקים 1-97.

* אז מתי עולה לדיון סיווג אפשרי בארבע הקבוצות? והיכן ההפנייה אליהן?

באם נלך מעט אחורה בזמן, לתחילת שנת 2018, נגלה כי סעיף 4 לצו המסגרת, נוסח אז בצורה הרבה יותר מרחיבה, כך:

"על אף האמור בסעיף 3, טובין שניתן לסווגם הן בפרט בתוספת הראשונה הנמצא מחוץ למסגרת הפרקים 1 עד 97, והן בפרט הנמצא בפרקים 1 עד 97, יסווגו לפי ההוראות שלהלן:

"(1) טובין שסיווגם בפרט שבפרקים 1 עד 97, אשר לפיו חל על הטובין פטור ממכס בטור ג', בעמודה כללי, וממס קניה, יסווגו באותו הפרט;

(2) טובין שסיווגם בפרט שאינו כאמור בפסקה (1), יסווגו בפרט הנמצא בתוספת הראשונה מחוץ למסגרת פרקים 1 עד 97;

(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), טובין שניתן לסווגם בפרטים 3, 4, 5, 6, 7, 12, 14, 16, 17, 18, 201, 207, 209, 210, 212, 213, 410, 415, 416, 428, 501, 611, 612, 614, 621, 660, 731, 801, 808, 810, 816, 818, 821, 826, 831, 901 עד 945, יסווגו בכל מקרה בפרטים אלה".

מכאן, שלפני 2018, המחוקק הגדיר את מחלוקת הסיווג לא בין פרקים 1-97 לעומת פרקים 98-99, אלא בין פרקים 1-97 לכל סיווג המגיע לאחר פרקים 1-97, בצורה רחבה, כ"פרט הנמצא מחוץ לפרקים 1-97".

גם בבחינה היסטורית עוד יותר, הניסוח הרחב הנ"ל שהתייחס ל"פרט הנמצא מחוץ לפרקים 1-97" הופיע בסעיף 4 לצו המסגרת גם בצו משנת 2017, גם ב-2012, גם ב-2007 וגם ב-2004, ונראה כי הניסוח הנ"ל הוכנס אי שם בשנת 2003. על כן, ארבע הקבוצות שבסוף הצו, וההפניה אליהן בסעיף 4 לצו המסגרת, צועדים איתנו שנים רבות, עד ל-2018.. [11].

במסגרת תיקון לצו שבוצע בחודש פברואר 2018, ככל הנראה בשל עלייתה לאוויר של מערכת שער עולמי, השתנה נוסח סעיף 4 לצו, מן הנוסח הישן שצוטט קודם לכן, לנוסחו כיום, והוכנסו לראשונה פרקים 98-99 [12]. בדברי ההסבר בשנת 2018, צוין:

"לקראת עליית מערכת שער עולמי, דרושים שורה של תיקונים לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע"ז-2017 (להלן- התעריף), וביניהם, החלפת הנספח הישראלי לתעריף בפרטי מכס חדשים שיופיעו בפרקים 98 ו-99 לתעריף".

* אז שוב, נשאלת השאלה: היכן נעלמה ההפנייה לארבע הקבוצות? ומה המשמעות של עניין זה?

מצד אחד, כאשר ארבע הקבוצות שבסוף התעריף נותרו בעינן ולא נמחקו, ובשנת 2018 נוספו פרקים 98-99 ועל כן ותוקן סעיף 4 לצו כדי להפנות אליהם, עשויה לקום טענה כי יתכן כי נפלה טעות, והושמט הנוסח הרחב שיכול היה לכלול גם התייחסות לארבע הקבוצות ("פרט הנמצא מחוץ לפרקים 1-97").

מצד שני, כאשר קוראים את דברי ההסבר של התיקון לצו משנת 2018, עשוי להתקבל דווקא רושם הפוך, לפיו, השמטת ההפנייה לארבע הקבוצות לא הייתה מקרית, אלא מכוונת, שכן בדברי ההסבר, נכתב:

"סעיף 4 התייחס בעבר ליחס שבין הנספח הישראלי לבין פרקים 1-97. לאור ביטול הנספח הישראלי והוספת פרקים 98-99 והתוספת הארבע עשרה, תוכנו של הסעיף יוחלף והוא יתייחס ליחס בין סיווג בפרקים 1-97 לבין סיווג בפרקים 98-99."

* ביטול הנספח הישראלי? האם הכוונה היא לאותן ארבע הקבוצות שעליהן סיפרנו כעת?

כלל ידוע הוא שהמחוקק אינו מותיר בספר החוקים סעיפים שאין בכוונתו ליישם אותם. לפני כ-42 שנה, עוד בטרם כותב מאמר זה בא לאוויר העולם, כבר קבע בית המשפט העליון, כי: "חזקה על המחוקק שאין הוא משחית מילותיו לריק" [13].

אם המחוקק הישראלי ביקש לבטל את אותן ארבע קבוצות ואת ההפנייה אליהן, סוכן המכס הסביר ישאל את עצמו: מדוע ארבע הקבוצות עדיין קיימות בצו, מדוע הן לא נמחקו?

אפילו בתיקון הצו משנת 2018, אשר הכניס את פרקים 98-99 ותיקן את סעיף 4 לצו המפנה אליהם, סעיף 3 לתיקון, נכתב: "בתוספת הראשונה לצו העיקרי- (1)פרטים 428, 611, 614, 818 ו-826 שבקבוצה 3, תחת "טובין שונים" – יימחקו";

ובדברי ההסבר, צוין:

"פרטי המכס האמורים יועברו מהנספח הישראלי לפרקים 98-99, ולכן יש צורך למחוק אותם מהנספח. מדובר בפרטי מכס לגביהם זה לא רצוי או לא אפשרי לסווג את הטובין בפרט מהותי מפרקים 1-97".

מכאן, שהמחוקק היה ער בשנת 2018 לכך שקיימות ארבע קבוצות בסוף התעריף (מה שהוא מכנה "הנספח הישראלי")- והוא לא הורה על מחיקת ארבעת הקבוצות, אלא רק על מחיקה של פרטי מכס בודדים מתוך הקבוצה השלישית, בלבד.. בקבוצה הראשונה, השנייה והרביעית, כפי שאנו רואים, לא בוצע כל תיקון, וגם בקבוצה השלישית נותרו פרטי מכס..

כמו כן, קיימות הנחיות סיווג מכס אשר מפרשות פרטי מכס בתוך ארבע הקבוצות, ולדוגמא ניתן לתת את הנחיית הסיווג הידועה לפרט 212 (כניסה זמנית) או 810 (יצוא מוחזר) [14].

אז, כיצד ניתן להסביר עניין זה, הנראה כסתירה פנימית? והאם עדיין ניתן לסווג טובין בארבע הקבוצות שבסוף התעריף, על אף שסעיף 4 לצו המסגרת אינו מפנה אליהן?

כבר לפניי, בתאריך 4.7.21, סוכן המכס והביטוח הימי הנכבד, מר גבריאל שלום פודור, הצביע על סתירה אפשרית זו, וכתב הודעה לפיה: "מישהו שם לב במקרה לתיקון סעיף 4 לצו תעריף המכס והפטורים נוסח משפטי... חסר שעשוי להפגיש את נציגי המכס בבית המשפט וכמובן להפסיד"?

כולי תקווה כי אכן מדובר בטעות, אשר תתוקן במהרה על ידי רשות המסים, על מנת למנוע מחלוקות מיותרות בעניין זה, בין היבואנים, סוכני המכס והמדינה. יש לציין כי לאחרונה, בשנת 2020, נדרש בית המשפט להכריע במחלוקת בין יבואן, רשות המכס וסוכן המכס, בשל טעות בפרסום הצו באינטרנט, שסתר את הצו המופיע בספר החוקים. [15].

גם צו תעריף המכס בארה"ב כולל פרטי מכס לאחר פרקים 1-97 [16].

פרק 98 כולל לדוגמא את פרט 98.01-0010- טובין שיוצאו מארה"ב ושבו אליה, מבלי שבוצע בהם שיפור; פרט 98.01-0085- ספרים וציוד מקצועי שיוצאו מארה"ב לשימוש זמני בחו"ל וחזרו; פרט 98.02-0040- טובין שיוצאו לצורך תיקון במסגרת אחריות ושבו לארה"ב, לגביהם יוטל מכס רק על עלות השיפור/תיקון;

פרטים 98.04, 98.05, 98.06 מתייחסים לחפצים אישיים של אזרחי ארה"ב, דיפלומטים, שגרירים;

פרט 98.07 מתייחס לפרסים, כמו מדליות;

פרט 98.08 מתייחס לטובין המיובאים לצורך שימוש של גופים ממשלתיים בארה"ב;

פרט 98.10 מתייחס לטובין המיובאים לשימוש במוסד דתי;

פרט 98.12 מתייחס לטובין המיובאים לצורך הצגה בתערוכה;

פרט 98.13-0035 מתייחס לכלי רכב המיובאים באופן זמני לארה"ב לצורך שימוש במרוצי מכוניות;

פרט 98.13-0060 מתייחס לבעלי חיים המיובאים באופן זמני לארה"ב לצורך תחרות או מטרות דומות;

פרט 98.13-0070 מתייחס ליבוא של עבודות אמנות המיובאים על ידי אמנים להצגה בארה"ב;

פרק 99 בארה"ב מתייחס למוצרים, ברובם חקלאיים או כימיים, ובהמשך גם למוצרים תעשייתיים. פרק זה מחלק את המוצרים לפי מדינות היבוא, ולעתים לפי מועדי היבוא בשנה, ומטיל לגביהם מסים בשיעורים משתנים.

מסתבר כי גם האירופאים בחרו להוסיף פרטי מכס לאחר פרקים 1-97 [17].

לצורך הדוגמא, פרט 98.80 על פרטי המשנה שבו, מתייחס לרכיבים המיועדים להקמת מפעל שלם, ולפי הגדרת האיחוד:

"Component parts of complete industrial plant in the framework of external trade".

מינוח זה מזכיר את העניין המכונה בישראל כ"תיק מזכירות", לפי כלל 4 לחלק ה-XVI לצו [18].

בנוסף, באיחוד קיים פרט 99.05, המתייחס לחפצים אישיים של מי שעבר דירה;

פרט 99.19 מתייחס, למשל, לטובין שנתרמו לאנשים עקב אסונות טבע;

פרט 99.30 מתייחס לטובין המיועדים למטוסים וכלי הובלה;

פרט 99.31 מתייחס לטובין שנמסרים לאנשי צוות לצורך תיקון מנועים;

קיימים נספחים נוספים, המתייחסים בעיקר למוצרים חקלאיים, ממיינים אותם לפי תאריכי היבוא ועלות המוצר, ומטילים עליהם מסי יבוא בשיעורים משתנים.

הפניות:

(*) הכותב עובד במחלקת מיסוי עקיף במשרד קסלמן וקסלמן, והוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית או חוות-דעת לעניין סיווג טובין;

(1) אמנה בינלאומית בדבר שיטה מתואמת לתיאור מצרכים וקידודם [כתבי אמנה (כ"א) 1010, כרך 30, עמ' 595]; International Convention on the Harmonised Commodity Description and Coding System;

(2) צו המסגרת של צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע"ז-2017, סעיף 5;

(3) קבוצה 1- טובין לפי חוק המכס הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד); קבוצה 2- טובין שיובאו לתקופה מסוימת; קבוצה 3- טובין שונים; קבוצה 4- טובין ממדינות שונות; בהקשר לכך, ראו גם את צו מס קניה (פטור), תשל"ו-1975, ואת תקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976, בעיקר סעיפים 9-10;

(4) פסק-דין של בית המשפט העליון: ע"א 655/99‏ יורוקום תקשורת סלולרית בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס והמע"מ, פ''ד נה(5) 577, 578 (19.7.01);

(5) דוגמאות לטובין הפטורים מכח אמנה שעליה חתומה מדינת ישראל, למשל- פרט 6-1500- הסכם בדבר יבוא חומר חינוכי, מדעי ותרבותי; פרט 6-4200- הסכם קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי; פרט 6-6000- אמנת מכס בדבר הקלות ביבואם של טובין להצגה או לשימוש בירידים, כנסים; פרט 6-7000- אמנת מכס בדבר כלי קיבול; פרט 6-8500- אמנת מכס בדבר יבוא זמני של כלי אריזה; פרט 6-9000- אמנת מכס בדבר ציוד רווחה ליורדי-ים;

(6) דוגמאות נוספות לטובין הנכללים בקבוצה 1 תחת פרט 7, ניתן למצוא את פרט 7-1000- תייר; 7-2500- תושב חוץ; 7-3000- עולה; 7-4000- תושב חוזר; 7-5000- אדם המשרת באניה או בכלי טיס לאחר ששהה מחוץ לישראל פחות מ-60 ימים;

(7) לעניין סיווג בפטור מותנה, ראו צו המסגרת של צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע"ז-2017, סעיף 6;

(8) דוגמאות לטובין נוספים המנויים בקבוצה 3 תחת פרטי מכס הסמוכים לקבוצה 400, ניתן למצוא את פרט 402-ציוד לדיג מקצועי; פרט 411- דלק סילוני למטוסים; פרט 412- ציוד לבניית כלי שיט; פרט 425, 426- חומרים וחלקים, מכונות מכשירים וציוד לייצור או לתיקון כלי טיס;

(9) דוגמאות לטובין נוספים המנויים בקבוצה 3 תחת פרטי מכס הסמוכים לקבוצה 600, ניתן למצוא את פרטים 602,603 – ציוד לסיוע לעיוורים; פרט 616- מכשירים וציוד ששימושם הבלעדי להגנת עובדים בתעשייה ובחרושת; פרט 621- ציוד לחימה ייעודי באישור משרד הבטחון; פרט 628- התקנים הנישאים או שתולים בגוף האדם כדי להקל על מום או נכות;

(10) דוגמאות לטובין נוספים המנויים בקבוצה 3 תחת פרטי מכס הסמוכים לקבוצה 800, ניתן למצוא את פרט 801- תשמישי קדושה; פרט 807- חלקי חילוף למכשירים הנשלחים במסגרת אחריות, לפי התנאים; פרט 808- בגדים ונעליים משומשים הנשלחים כמתנות; פרט 812- כלי רכב מונמך המותאם לנכים; פרט 813- רכב מנועי שמותקן בו באופן קבוע ציוד מקצועי יקר ערך; פרט 820- טלוויזיות המיועדות לבתי מלון; פרט 831- כלי רכב לנהיגה ספורטיבית ולתחרויות;

(11) צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, תשע"ז-2017; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, תשע"ב-2012; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, תשס"ז-2007; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, תשס"ד-2004;

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 132), התשס"ג-2003, ק"ת שיעורי מק"ח 1357, ה באלול תשס"ג, 2.9.2003, עמ' 168.

(12) צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 9 והוראת שעה מס' 11), התשע"ח-2018, ק"ת מק"ח, שיעורי מכס, מס קנייה ותשלומי חובה, 1849 (כ' בשבט התשע"ח, 5.2.18), עמ' 70; כולל דברי הסבר;

(13) ע"א 422/78 סלמון נ' תאגיד לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, פ"ד לג(2), 701, 702-703 (4.3.79);

(14) הנחיית סיווג 002/08 בנושא סיווג טובין בפרט 212 (כניסה זמנית) או פרט 810 (יצוא מוחזר)-

https://shaarolami-query.customs.mof.gov.il/CustomspilotWeb/he/CustomsBook/Import/ClassificationGuidanceDetails?customsItemId=9192&classificationGuidanceId=17

(15) ת.א. (שלום ראשל"צ) 49524-01-13 יקבי ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המסים-אגף המכס ומע"מ ואח' (14.9.20); התובעת חזרה בה מן הערעור בע"א (מחוזי מרכז-לוד) 66036-11-20 יקבי ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המסים-אגף המכס ומע"מ ואח' (16.6.21);

(16) צו תעריף המכס בארה"ב: Harmonized Tariff Schedule of the United States, גרסת 2021;

(17) צו תעריף המכס באיחוד האירופי: Commission Implementing Regulation (EU) 2020/1577 of 21 September 2020 amending Annex I to Council Regulation (EEC) No. 2658/87 on the Tariff and Statistical Nomenclature and on the Common Customs Tariff, גרסת 2020;

(18) כלל 4 לחלק ה-XVI לצו: "כאשר מכונה (לרבות צירוף מכונות) כוללת מרכיבים עצמאיים (בין אם נפרדים או מחוברים באמצעות צנרת, אמצעי תמסורת, כבלים חשמליים או אמצעים אחרים) המיועדים לתרום יחד לפונקציה המוגדרת בבירור, הנכנסת בגדר אחד הפרטים שבפרק 84 או 85, אזי השלמות כולה מסווגת בפרט המתאים לאותה פונקציה".

ראו גם הנחיית סיווג של רשות המכס, מס' 001/08 "מכונות בלתי מורכבות – Unassembled machinery"-

https://shaarolami-query.customs.mof.gov.il/CustomspilotWeb/he/CustomsBook/Import/ClassificationGuidanceDetails?customsItemId=16194&classificationGuidanceId=4

עו"ד עומר וגנר, מתמחה בדיני מכס, יבוא, יצוא וסחר בינלאומי